בעולם שבו אהבה נתפסת לעיתים כדבר שעומד מעל לכל, עדיין קיימים מצבים בהם הגבולות האתיים והמקצועיים חייבים לעמוד מעל לרגשות הלב. אחד המקרים המורכבים ביותר הוא כאשר נוצרת משיכה רומנטית במסגרת יחסי סמכות – בין מורה לתלמיד.ה, מטפל.ת למטופל.ת, או מנהל.ת לעובד.ת

יחסי סמכות מטבעם יוצרים מערכת יחסים לא שוויונית. כאשר אדם אחד נמצא בעמדת כוח – בין אם כמורה, מטפל, או מנהל. כיום דמות סמכות יכולה להיות גם דמות ציבורית בכירה, משפיען, או טאלנט זמר או שחקן. כל אלו יכולים להיות עבור מישהו דמות סמכות לכל דבר ועניין. קיים פער מובנה ביחסי הכוחות. פער זה אינו נעלם פשוט מכיוון שנוצרה משיכה הדדית או רצון לקשר רומנטי.

הבעייתיות מתעצמת כאשר היוזמה מגיעה מהצד ה"חלש" במערכת היחסים – התלמיד, המטופל, או העובד הזוטר. גם במקרים אלו, האחריות המקצועית והאתית מוטלת על הדמות הסמכותית למנוע את התפתחות הקשר הרומנטי. לעיתים זה קשה לא "ללכת על זה" עם מישהו שנראה לנו מתאים בשל מגבלות וכותרות אך למעשה שמירה של התפקידים הללו שומרים מפני פגיעה עמוקה ומשמעותית.

לעיתים קרובות נשמעת טענה: "אבל שנינו מבוגרים, שנינו מסכימים", כאן חשוב לי לומר בצורה ברורה שבמצב של יחסי סמכות הסכמה לבדה אינה מספיקה. הדינמיקה הבלתי שוויונית המובנית ביחסי סמכות יוצרת מצב שבו הסכמה אמיתית וחופשית היא כמעט בלתי אפשרית. הפערים בכוח ובהשפעה מערערים את היכולת לקבל החלטות אוטונומיות אמיתיות.

אבל מה הבעיה עם זה?

לצערי אני נתקלת במקרים ובעדויות על קשרים רומנטיים שצמחו מתוך יחסי סמכות, ואלו מותירים צלקות עמוקות המאופיינות ב:

הימנעות וקושי בבניית אמון במערכות יחסים עתידיות

תחושות של ניצול ובלבול, גם שנים לאחר סיום הקשר.

פגיעה בבטחון העצמי

תלות רגשית וקושי להתנתק מהקשר, גם כשהוא הרסני.

לקראת מערכות יחסים בריאות

מערכת יחסים רומנטית בריאה מבוססת על: שוויון בין הצדדים, יכולת לתקשורת פתוחה וכנה, חופש בחירה אמיתי, גבולות ברורים ומכבדים, והכי חשוב – כבוד הדדי. כאשר יחסי סמכות מעורבים בתמונה, קשה מאוד (אם לא בלתי אפשרי) לקיים את התנאים הללו.

לשמור בלב

האהבה היא כוח עוצמתי, אך לא כל אהבה ראויה למימוש. כאשר מעורבים יחסי סמכות, האתיקה והאחריות המקצועית חייבים לגבור על הרגש. זו לא רק שאלה של נכון או לא נכון – זו שאלה של הגנה על רווחתם הנפשית של כל המעורבים ושמירה על גבולות מקצועיים חיוניים.

עבור אנשי מקצוע בעמדות סמכות, ההימנעות מקשרים רומנטיים עם מטופלים, תלמידים או כפיפים אינה רק חובה אתית – היא ביטוי לאכפתיות אמיתית ולהבנה עמוקה של האחריות המקצועית המוטלת עליהם. לעיתים הפעלה הכי אוהבת שאדם יכול לעשות עבור אדם אחר היא לשמור את הקשר בלב