קשרים בחיינו הם כמסע של רגשות ואתגרים. כל קשר הוא יחיד במינו, עם הרגעים הנפלאים שלו לצד הרגעים המאתגרים.
לפעמים, אנחנו מוצאים את עצמנו בקשרים שמרגישים לא נוחים. לא מתאימים, וקשה לשים אצבע לגבי מה הסיבה. לעיתים נהיה מעורבים בקשרים שיש בהם מרכיב משמעותי של אשמה והאשמה.
אשמה והאשמה הם שני כלים רגשיים עוצמתיים שיכולים ליצור "חוב רגשי" מבלי שנשים לב. כשמישהו אומר לך "אני לא חשובה לך", הוא למעשה יוצר מנגנון של חובה רגשית שמטרתו לגרום לך לעשות דברים מתוך תחושת מחויבות ולא מתוך רצון אמיתי.
אשמה היא רגש פנימי שבו אנחנו מרגישים לא בסדר עם עצמנו. היא יכולה להיווצר גם ללא סיבה חיצונית, רק מתחושה שלא עשינו מספיק או שפגענו במישהו. האשמה, לעומת זאת, היא פעולה חיצונית שבה מישהו מטיל עליך תחושת אשמה.
קשר שיש בו מאפיינים מניפולטיביים משתמש בשילוב של שניהם. אנשים שמייצרים "חוב רגשי" הם יוצרים מצב שבו אתה מרגיש אשם פנימית, וגם מואשם חיצונית. כך הם יכולים לגרום לך להרגיש "חייב" להחזיר טובה, לעזור או לוותר על הצרכים שלך.
למשל, אם מישהו עזר לך בעבר, הוא יכול להשתמש במשפטים כמו "אחרי כל מה שעשיתי בשבילך" כדי ליצור תחושת חוב. גם אם העזרה הייתה בזמנו רצינית, אין פירוש הדבר שאתה חייב להקריב את עצמך לנצח.
הדרך להתמודד עם זה היא להכיר במניפולציה, לשים גבולות ברורים ולזכור שעזרה אמיתית לא באה עם חשבון או ציפייה להחזר. אתה לא חייב כלום לאף אחד, וצרכים שלך תמיד צריכים לבוא קודם.
